מהו אוטיזם?
כיצד ניתן לאבחן אוטיזם, אילו הפרעות שכיחות נלוות לה, וכיצד ניתן לטפל בהן?
ד"ר מיכאל ינקו, פסיכיאטר בעל התמחות בילדים ובבני נוער, מסביר
אוטיזם הוא הפרעת תקשורת מלידה אשר יכולה להיות מאובחנת כבר מגיל 3 ולרוב מלווה את הילד או הילדה לאורך כל חייהם.
ככלל, האוטיזם נפוץ באוכלוסיית הילדים בארץ באחוזים בודדים בלבד.
השכיחות בקרב בנים גבוהה פי שלוש מאשר בקרב בנות.
בשנים האחרונות יש רגישות גבוהה יותר מבעבר להפרעות בתקשורת וכתוצאה מכך ישנה הרחבה והגדלה של המסגרות החינוכיות לילדים אלו.
אוטיזם יכול להתבטא במגוון רמות תפקוד.
כך, לדוגמה, במקרים בהם הילד מפתח שפה באופן תקני אך מתמודד עם קשיים בתקשורת ותסמינים של חרדה, האבחנה שניתנת היא אוטיזם בתפקוד גבוה, מה שבעבר נקרא גם "תסמונת אספרגר".
ברמה זו לעיתים ישנם ילדים שמפתחים תחומי עניין מסוימים וממוקדים, ולמרות הקשיים, הם יכולים להציג שליטה גבוהה בתחום העניין שלהם, עד כדי רמה של גאונות.
יש לציין כי במקרים רבים בהם נעשה אבחון, התמונה הקלינית הראשונה המתקבלת היא של בעיות קשב וריכוז.
רק לאחר אבחון מעמיק יותר, מתבהרת התמונה וניתן לקבוע האם הפרעת הקשב היא משנית להפרעות בתקשורת, כפי שנפוץ באוטיזם.
עם זאת, על פי הנתונים, ישנן 40% יותר הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, מאשר באוכלוסיה הרגילה.
על מנת לאבחן אוטיזם נדרש אבחון מקצועי על ידי רופא מומחה.
עם זאת, ישנם שלושה קריטריונים מרכזיים לאבחון אוטיזם:
ליקויים בתקשורת, הפרעות חרדה, והפרעה התפתחותית שפתית.
ליקויים בתקשורת – קריטריון בסיסי לאבחון אוטיזם מתמקד בליקויי תקשורת וקושי ביצירת תקשורת בינאישית, החל מקושי ביצירת קשר עין לקוי של תינוק, דרך קשיים בייזום ושמירה על קשרים חברתיים, וכלה בהתבודדות חברתית ומחסור בקשרים חברתיים בכלל ועם בני שכבת הגיל בפרט.
הפרעות חרדה – קריטריון נוסף לאבחון אוטיזם מתמקד בסממנים של הפרעות חרדה כגון: חזרתיות רבה של תסמינים, קשיים במעברים ובשינויים לא מתוכננים כגון שינויים בלוח הזמנים ליום המחרת, מעבר דירה, גן או בית ספר וכדומה.
לעיתים התסמינים מתאפיינים בנפנופי ידיים בזמן התרגשות או עצבנות וקשיים אחרים בעלי אופי חרדתי.
הפרעה התפתחותית שפתית – קריטריון נוסף לאבחון אוטיזם מתמקד באיחור בהתפתחות השפה והדיבור.
באופן נורמטיבי, הדיבור אמור להופיע בקרב פעוטות סביב גיל שנה בצורת מילים ראשונות ולאחר מכן בצורה של משפטים קצרים בני 2-3 מילים.
ילדים הסובלים מאוטיזם לרוב מתחילים לדבר רק בסביבות גיל 3, עם אוצר מילים דל ושיבושי היגויי רבים, באופן לוקה בחסר ושטחי יחסית לגיל זה.
הפרעות שינה נפוצות בילדים עם אוטיזם, והן כוללות קשיים בהרדמות ובשמירה על שינה רציפה.
הטיפול המקובל היום בהפרעה זו הוא מתן הורמון מלטונין, שמסייע בהתנייה של דפוסי שינה נורמטיביים.
מחשבות אובססיביות טורדניות נפוצות גם הן בילדים עם אוטיזם, שלרוב מפתחים דפוסי התנהגות כפייתיים שנועדו להפחית את ההחרפה החרדתית.
אפילפסיה. האפילפסיה היא למעשה הפרעה נוירולוגית כרונית המתבטאת בהתקפים תקופתיים וחוזרים, המשפיעים על התנהגות, רגשות ותודעה, נפוצה גם בילדים עם אוטיזם.
הטיפול באוטיזם מתבצע באמצעות מעטפת טיפולית מקיפה הכוללת קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, ומטפלת רגשית.
במקרים בהם יש צורך בטיפול תרופתי, המעקב מתבצע על ידי פסיכיאטר ילדים או נוירולוג ילדים.
לסיכום, אוטיזם היא הפרעה בתקשורת שמתחילה מהלידה ומלווה את האדם לאורך כל חייו.
יש שלושה קריטריונים המשמשים לאבחון ההפרעה: חוסר בתקשורת, הפרעות חרדה והפרעה התפתחותית שפתית.
ילדים וילדות הנמצאים בספקטרום האוטיסטי עשויים להראות סימפטומים והתנהלויות שונות.
עם זאת, קיימות מספר הפרעות נפוצות באוטיזם, כמו הפרעות שינה, מחשבות אובססיביות ואפילפסיה.
הטיפול באוטיזם מתבצע דרך גישה טיפולית מקיפה ומעטפת בעזרת אנשי מקצוע.
